#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי חייבין במקרא מגילה?	כהנים לוים ישראלים [וקמ&quot;ל דמבטלין מעבודתן] עבדים משוחררים חללים ממזרים נתינים טומטום ואדרוגינוס (טור)	סימן תרפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעבדים שאינם משוחררים?	"הטור סותם שהם חייבים דומיא דאשה, אבל כתב הב&quot;י דתלוי במח&#x27; ראשונים בטעם שנשים חייבות דאמרינן בגמ&#x27; דנשים חייבות שאף הן היו באותו הנס, והרשב&quot;ם פי&#x27; מפני שעיקר נס היה על ידן, אבל תוס&#x27; (ד&#x27; ע&quot;א) פרשו דאף הן היו בספק דלהשמיד ולהרוג, וממילא לפי הרשב&quot;ם דוקא נשים חייבות ולא עבדים אבל לפי תוס&#x27; אפי&#x27; עבדים חייבין דאף הם היו בסכנה [אכן כתב הרדב&quot;ז (ח&quot;ה סי&#x27; אלף תי&quot;ז ואלף תצ&quot;ז) והפלתי (יו&quot;ד סי&#x27; א&#x27; ס&quot;ק ג&#x27;) דעבדים שאינם משוחררים לא היו בכלל הגזירה]. להלכה, המחבר רק כתב דעבדים משוחררים חייבים, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא סתימת הטור דאפי&#x27; עבדים שאינם משוחררים חייבים (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), ובכל אופן אינם יכולים להוציא איש דומיא דאשה דאינה יכולה להוציא איש (ביה&quot;ל ד&quot;ה ועבדים)"	סימן תרפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לנשים לילך לביהכ&quot;נ לשמוע מקרא מגילה?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דאינם יוצאות בעזרת נשים שבביהכ&quot;נ אם אינם יכולות לשמוע המגילה אלא צריך לקרות להם בבית וכמ&quot;ש המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ופשוט דהכל תלוי כפי המצב}, ובאמת יש ענין לנשים לבא לביהכ&quot;נ משום ברוב עם הדרת מלך (חיי&quot;א כלל קנ&quot;ה סעי&#x27; ז&#x27;, כה&quot;ח סי&#x27; תרפ&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תרפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"אף הם חייבים משום חינוך, וגם צריך לחנך הבנות (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [וכן מצינו לעיל (סי&#x27; תרט&quot;ז) דיש מצוה לחנך את הבנות], ופשוט דסגי להם לשמוע המגילה (ביה&quot;ל ד&quot;ה את), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מצדד דיש ענין בדוקא שיקראו כדי שיהיו בקיאים בה"	סימן תרפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה וקטן יכולים להוציא אהדדי?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ונשים) בשם פמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דאם קטן כבר יצא אינו יכול להוציא אשה דאין להם ערבות [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רע&quot;א לענין ערבות בנשים], אבל משמע דאם שניהם לא יצאו קטן יכול להוציא אשה {וצ&quot;ע מפמ&quot;ג בסמוך (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דכתב דקטן אינו יכול להוציא אשה, ובדוחק י&quot;ל דהב&quot;י הביא ראבי&quot;ה דמסתפק אם קטן יכול להוציא אשה, ויש לפרש דס&quot;ל דבאמת תרי דרבנן יכול להוציא חד דרבנן אלא שניהם חייבים בשמיעה ולא קריאה, ובזה מסתפק אם יכול להוציא זה את זה, ולשיטה זו אמרינן דאם כבר יצא בודאי אינו יכול להוציאה דלית ביה ערבות}"	סימן תרפט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חרש המדבר 1) קורא לעצמו 2) קורא להוציא אחרים?	"1) אמרינן בגיטין (ע&quot;א ע&quot;א) דחרש המדבר ואינו שומע הרי הוא כפקח וא&quot;כ פשוט דהוא מחויב לקרוא לעצמו, ואפי&#x27; אם קורא בלא טעמים אין קפידא [וצ&quot;ע לשון הריא&quot;ז דכתב &quot;יכול&quot; לקרות לעצמו] (ביה&quot;ל ד&quot;ה חרש) 2) כיון שהוא מחויב לקרות כפשוטו הוא ג&quot;כ יכול להוציא אחרים, וצ&quot;ע דהרי&quot;ף והרא&quot;ש והרמב&quot;ם כתבו דחרש אינו יכול להוציא אחרים, ובאמת זהו שיטת ר&#x27; יוסי דס&quot;ל דלהשמיע לאזניו לעיכובא אבל אנן קיי&quot;ל דאינו מעכב וצ&quot;ע, והב&quot;י תי&#x27; בדוחק דאפשר דקריאת המגילה שאני דבעינן פרסומי ניסא ואם אינו משמיע לאזניו ליכא פרסומי ניסא, אבל הקשה על עצמו דהגמ&#x27; מדמה קריאת מגילה לק&quot;ש ולא הזכיר חילוק זה, והט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) תי&#x27; דחרש גרע ממי שאינו משמיע לאזניו דחרש אינו ראוי להשמיע לאזניו ואינו ראוי לבילה. להלכה, המחבר פסק דאינו יוצא מחרש והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא פירושו של הב&quot;י והט&quot;ז [וכתב דלפי הב&quot;י מי שקורא לעצמו צריך ליזהר מאד שישמע לאזניו דהוא לעיכובא לפי הב&quot;י (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), ולפי הט&quot;ז סגי אם יכול לשמוע כשהם מדברים לו בקול רם או ע&quot;י שפופרת וחצוצרות (שבות יעקב ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ג, פר&quot;ח הל&#x27; גיטין, שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;), וכ&quot;כ המ&quot;ב לעיל סי&#x27; תקפ&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;], ואח&quot;כ הביא הב&quot;ח ומג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) ועוד דסברי דיוצא מחרש וכפשטות הגמ&#x27;, והמ&quot;ב מסיים דכו&quot;ע מודו דלכתחילה לא יעמידהו להוציא רבים ידי חובתם, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; קצ&quot;ט סעי&#x27; י&#x27;) דיש סוברים דאם הש&quot;ץ רק יוצא בדיעבד כל השומעים נמי רק יוצאים בדיעבד"	סימן תרפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה למי שאינו יכול לשמוע להש&quot;ץ היטב?	"לקרות לעצמו במגילה כשרה א&quot;נ יאמר מתוך החומש רק התיבות שלא שמע (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תרפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן יכול להוציא אחרים?	"הרבנן סברי דקטן אינו מוציא גדול ור&#x27; יהודה ס&quot;ל דמוציא (מגילה י&quot;ט ע&quot;ב), ואע&quot;פ שהבעל העיטור פסק כר&#x27; יהודה הבה&quot;ג והרא&quot;ש והשו&quot;ע פסקו כרבנן, וביארו תוס&#x27; (שם, כ&quot;ד ע&quot;א) דר&#x27; יהודה ס&quot;ל דאף הם באותו הנס שייך גם בקטנים אבל הרבנן סברי למעשה תרי דרבנן אינו מוציא חד דרבנן (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [והא דמצינו בסי&#x27; קפ&quot;ו דקטן שאכל כזית יכול להוציא גדול שאכל כזית בבהמ&quot;ז, תי&#x27; הרא&quot;ם דהתם שאני שהקטן יכול לאכול כדי שביעה להביא את עצמו לחד דרבנן (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), ויש עוד סברא להקל דהחיוב לברך בהמ&quot;ז על הכזית אינו אלא חומרא בעלמא, ומ&quot;מ למעשה המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קפ&quot;ו ס&quot;ק ז&#x27;) מחמיר לכתחילה כתוס&#x27; (מגילה י&quot;ט ע&quot;ב) דכתבו דקטן שאכל כזית אינו יכול להוציא גדול שאכל כזית] והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דבהלכות חנוכה (סי&#x27; תרע&quot;ה סעי&#x27; ג&#x27;) הב&quot;י הביא שיטה דמתיר קטן להדליק בשביל בעה&quot;ב, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) די&quot;ל דלעולם תרי דרבנן יכול להוציא חד דרבנן ושאני מגילה דקטן רק מחויב לשמוע משא&quot;כ גדול מחויב לקרוא {וזהו הצד דקטן יכול להוציא אשה}, אבל למעשה המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) ס&quot;ל דליכא חילוק בין חנוכה ומגילה ובשניהם לכתחילה קטן לא יעשהו בשביל גדול אבל בשעת הדחק כשאין שם אנשים בקיאים במקרא מגילה יש להקל בקטן שהגיע לחינוך"	סימן תרפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנער בן י&quot;ג שנים?	"כתב קובץ הלכות (פ&quot;י סעי&#x27; א&#x27;) דלכתחילה אפי&#x27; בלילה יש להחמיר ולחוש לשיטות דהוא דברי קבלה והבעל קורא יהיה מי שידוע שיש לו ב&#x27; שערות, אכן יש מקילין אפי&#x27; בקריאה של יום וכ&quot;ש בקריאה של לילה, ושו&quot;ת אורח יעקב (סי&#x27; קל&quot;ב) מקיל בדיעבד אפי&#x27; ביום, ולהוציא נשים יש עוד סניף להקל דיש צד דקטן יכול להוציא אשה דשניהם אינם מחויבין אלא בשמיעה (עי&#x27; פסק&quot;ת אות ד&#x27;)"	סימן תרפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מוציאות אחרים?	"רש&quot;י ס&quot;ל דכיון שנשים מחויבות לקרות ה&quot;נ יכולות להוציא אנשים, אבל הבה&quot;ג ס&quot;ל דאינן יכולות להוציא אנשים, ויש בזה ב&#x27; טעמים, א&#x27; הרבה ביארו דהבה&quot;ג ס&quot;ל דנשים רק מחויבות בשמיעה ולא בקריאה (ראבי&quot;ה, ב&quot;י, ר&quot;ן, רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דהטעם דאף הן באותו הנס אינו אלים כ&quot;כ לעשות חיוב גמור, ע&quot;ש], ב&#x27; קריאת המגילה הוי כמו קריאת התורה ופסולה מפני כבוד הציבור, ואפי&#x27; ליחיד פסולה משום לא פלוג (רא&quot;ם, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;). למעשה המחבר הביא שיש אומרים שנשים אינן מוציאות אנשים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא השתי טעמים"	סימן תרפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה יכולה לקרות לעצמה או לנשים אחרות?	"מעיקר הדין היא כשרה להוציא שאר נשים דלא שייך טעמים הנ&quot;ל, ומ&quot;מ זילא בה מילתא לקרות לנשים רבות (קרבן נתנאל בשם תוס&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו) {ומסתבר דה&quot;ה לגבי הברכה דעדיף שכל אשה תברך לעצמה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקפ&quot;ה לגבי ברכת שופר, ואע&quot;פ שרשז&quot;א הקשה מזימון דמדינא יכולות לעשות זימון י&quot;ל דשאני התם דיש להם צירוף ע&quot;י זימון משא&quot;כ בקריאה וברכה בציבור של נשים זהו בזיון ואין להם תורת ציבור, וע&quot;ע בקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; ז&#x27;) דמקיל לברך לכולם דהרי מסתבר כהחולקים על הקרבן נתנאל ורק זילא מילתא להוציא אנשים, ונוהגין דאם אשת בעל התוקע ובעל קורא שם היא מברכת בקול להוציא את כולם, ואם אינה שם כל אחת ואחת מברכת לעצמה}, והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) וגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביאו מדרש הנעלם רות (זוהר חדש מונקאטש ח&quot;ב מ&quot;ז,ד&#x27;) דאשה לא תקרא לאחרות, והמג&quot;א הבין דאפי&#x27; לעצמה לא תקרא [אבל אינו מוכרח דזהו כוונת המדרש (חיי&quot;א כלל קנ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)], ולמעשה בודאי לכתחילה תשמע מאיש אבל אם אין לה מי שיקרא לפניה תקרא היא לעצמה דהרי יש סוברים שהיא יכולה להוציא אנשים, ואפי&#x27; אם לאו הרי היא יכולה לקרות לעצמה (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) {ואם יש כמה נשים שצריכין לשמוע המגילה עדיף טפי שכל אחת ואחת תקרא לעצמה אם אפשר להם, ואם לאו אחת תקרא לכולם}"	סימן תרפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אשה קורא המגילה, מהו נוסח הברכה?	"הרמ&quot;א כתב לשמוע מגילה (וכ&quot;כ שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז ומ&quot;ב לקמן סי&#x27; תרצ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), אבל המ&quot;ב כאן (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מחיי&quot;א (כלל קנ&quot;ה סעי&#x27; י&quot;א) לשמוע מקרא מגילה, וכן מצדד המנחת פתים בשיירי מנחה, ופשוט דבדיעבד נשים יוצאות בנוסח על מקרא מגילה דהרי שומעות לאנשים המברכים הכי (קובץ הלכות פי&quot;ב סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תרפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מצטרפות למנין עשרה דקריאת המגילה?	"הטור הביא בעל העיטור דכי היכי דנשים מזמנות לעצמן ואפ&quot;ה אינן מצטרפות למנין עשרה ה&quot;ה במקרא מגילה, אכן הב&quot;י הביא הר&quot;ן דהתם שאני שאינן מוציאות אנשים בבהמ&quot;ז אבל במקרא מגילה כי היכי דמוציאות אנשים במקרא מגילה כך מצטרפין לעשרה, והב&quot;ח ביאר דאפי&#x27; בעל העיטור ס&quot;ל דנשים מוציאות אנשים במקרא מגילה ואפ&quot;ה אינן מצטרפין דומיא דבהמ&quot;ז לפי הראב&quot;ד דס&quot;ל דנשים מוציאות אנשים בבהמ&quot;ז ואפ&quot;ה אינן מצטרפין לזימון, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תר&quot;צ סעי&#x27; י&quot;ח"	סימן תרפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, אשתו ישמע קריאת המגילה בציבור או קטן שהגיע לחינוך?	"מצדד הקובץ הלכות (פי&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;) דעדיף לקטן שהגיע לחינוך לשמוע הקריאה בציבור"	סימן תרפט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) באנדרוגינוס 2) טומטום 3) חצי עבד חצי בן חורין?	"1) מוציא עצמו ומינו [שהוא ניכר שהוא בריה בפני עצמו (ב&quot;י)], וגם מוציא נקבה אבל להוציא זכר תלוי במח&#x27; רש&quot;י ובה&quot;ג אם אשה מוציאה איש [וצ&quot;ע מש&quot;כ מ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) דאפי&#x27; לרש&quot;י אינו מוציא איש דהרי מבואר בב&quot;י דהוי ניכר שהוא בריה ויכול להוציא איש לפי רש&quot;י, וצ&quot;ל דיש כאן ט&quot;ס, עי&#x27; מ&quot;ב עו&quot;ה דמעורר זה, אמנם שוב מצאתי שגם הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) נקט כהמ&quot;ב דאפי&#x27; אנדרוגינוס אינו מוציא זכר אפי&#x27; לרש&quot;י, ויש מי שתירץ דאנדרוגינוס לא מקרי ניכר כלפי אשה גמורה, והוסיף ר&quot;י באק דכן משמע מתוספתא דאמרינן דאנדרוגינוס אינו מוציא אינו מינו, ובאמת תוס&#x27; רצו להוכיח מכאן דלא כרש&quot;י אבל הב&quot;י דרוצה לקיים שיטת רש&quot;י צ&quot;ל דאנדרוגינוס גרוע מאשה, ועדיין צ&quot;ב] 2) מוציא את עצמו, ולגבי אחרים כפשוטו דינו כאנדרוגינוס אבל חידש הב&quot;י דטומטום אינו ניכר אם הוא זכר או נקבה וגרע טפי מנקבה ודאי ולפיכך אינו יכול להוציא אפי&#x27; נקבה, וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) [וצ&quot;ע דעת המ&quot;ב דכבר כתבנו שיש ט&quot;ס במ&quot;ב], אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) הביא ראיה מרמב&quot;ם כהפשטות דלפי רש&quot;י טומטום [וחצי עבד] יכול להוציא איש ובן חורין 3) ה&quot;נ אינו ניכר אם הוא זכר או נקבה ואינו יכול להוציא אחרים, ולגבי עצמו תלוי במח&#x27; רש&quot;י ובה&quot;ג אם אשה מוציאה איש דצד עבדות שבו מוציא צד חירות שבו, ולפיכך כתב הרמ&quot;א דצריך לשמוע מאחרים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תרפט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השומע מנודר הנאה מבעל קורא?	"מותר לשמוע הקריאה ממנו דמצות לאו ליהנות ניתנו, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקפ&quot;ט סעי&#x27; ז&#x27;"	סימן תרפט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליכא מנין אנשים בקריאת המגילה?	"כתב ארחות חיים לכתחילה כל אחד ואחד יקרא בפנ&quot;ע דקריאת המגילה הוי כתפילה דצריך עשרה משא&quot;כ בשופר א&quot;צ עשרה {וע&quot;ע מש&quot;כ לעיל בהלכות שופר דתקיעת שופר נמי יש בו ענין של תפילה} [אבל אם אינם יודעים הקריאה בודאי אחד יכול להוציא את כולם {וצ&quot;ע דאמרינן לעיל (סי&#x27; תקצ&quot;ד) דלפי הרי&quot;ץ גיאות אינו יכול להוציא בור בפחות מעשרה, וכן פסק המחבר, ואע&quot;פ שהרמ&quot;א שם פסק כהר&quot;ן מ&quot;מ סתימת המ&quot;ב (שם וסי&#x27; קכ&quot;ד) משמע דס&quot;ל כהרי&quot;ץ גיאות, וצ&quot;ל דמגילה אינו ממש כתפילה}], אכן המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא מרבינו ירוחם ואבודרהם וב&quot;ח בשם מהרי&quot;ל דאפי&#x27; בדליכא עשרה לכתחילה אחד יקרא לכולם מפני רוב עם. להלכה, המחבר וא&quot;ר ומטה יהודה ודה&quot;ח ס&quot;ל כהארחות חיים דכל אחד יקרא לעצמו, אבל כתב הפר&quot;ח דבדיעבד אם אחד קרא לכולם יוצאים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תרפט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שיודעת לקרות את המגילה בפנ&quot;ע?	"{לכאורה עדיף טפי לקרותה לעצמה ולא לשמוע מאחר בפחות מעשרה, אבל לענ&quot;ד זהו רק לפי רש&quot;י דאשה מחויבת בקריאה אבל לפי מאי דקיי&quot;ל מדינא כבה&quot;ג דאשה רק מחויבת בשמיעה [ולפיכך מברכת לשמוע מקרא מגילה, אבל אין זה מוכח דכתב המ&quot;ב (סי&#x27; תרצ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) דרק חיישינן לשיטת הבה&quot;ג] פשוט דיכולה לצאת ע&quot;י שמיעה אפי&#x27; בפחות מעשרה אפי&#x27; כשהיא בקי}"	סימן תרפט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שיש מנין?	"מחויב לחזור אחר מנין כדלקמן סי&#x27; תר&quot;צ (ביה&quot;ל ד&quot;ה מקום)"	סימן תרפט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להביא קטנים וקטנות לביהכ&quot;נ לשמוע המגילה?	"איתא בירושלמי דריב&quot;ל היה מביא קטנים וקטנות לקריאת המגילה כדי לחנכם במצות פרסומי ניסא, ומיהו כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דלא יביא קטנים ביותר שמבלבלים דעת השומעים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה מנהג) דפשוט דקטנים שלא הגיעו לחינוך ליכא ענין להביאם כלל אלא דמיירי בקטנים שהגיעו לחינוך וקמ&quot;ל דאע&quot;פ דמדינא סגי לקרות לפניהם בבית מ&quot;מ נוהגין להביאם לביהכ&quot;נ משום פרסומי ניסא [והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) קורא תגר כנגד הילדים שהגיעו לחינוך שבאים לביהכ&quot;נ רק להכות את המן ואין האב מקיים בזה מצות חינוך אלא צריך להחזיק את בניו אצלו ולהשגיח עליהם שישמעו לקריאה ובודאי יכולים להכות בהמן אבל לא שיהיה זה העיקר], ומשמע ממ&quot;ב דכל קטן שיכול לישב ולשמוע להמגילה נחשב כהגיע לחינוך אע&quot;פ שאינו יכול להקשיב אזנו לשמוע כל תיבה ותיבה [וצ&quot;ב קצת דלמעשה אינו יוצא מצותו], והפסק&quot;ת (אות ט&#x27;) הביא מחלקת יעקב מהלך אחרת דלעולם יש ג&#x27; דרגות, קטן שהגיע לחינוך ממש ויכול לשמוע לכל המגילה, קטן שאינו הגיע לחינוך כלל ומבלבל וקטנים אלו לא יביאם לביהכ&quot;נ, ויש קטנים בינונים שיכולים לישב בשתיקה, ובהם יש מנהג טוב להביאם לביהכ&quot;נ {וזהו על דרך החינוך דרבינו מנוח דהוי כחינוך שעות (מוזכר לעיל סי&#x27; תרט&quot;ז)}"	סימן תרפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה קוראים ד&#x27; פסוקים בקול רם?"	"כדי לעורר הקטנים שלא יישנו ויתנו לבם על הקריאה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), עי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תר&quot;צ סעי&#x27; י&quot;ז"	סימן תרפט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לקרות מלה במלה עם הש&quot;ץ?	כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דכיון דקשה לשמוע הש&quot;ץ מחמת הרעש ובלבול ראוי לכל אחד שיהיה לו מגילה כשרה ולקרוא בלחש {כדי להשמיע לאזנו} מלה במלה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)	סימן תרפט סעיף ו		
